תרגיל 2

בפינת הרחוב יש פח זבל.

יום ראשון -

הפח מלא, לידו יש קופסת קרטון. אני מחליטה להציץ. הקופסה מלאה במגזינים ישנים, "לאישה",""GO, ו"פנאי פלוס". אני מוציאה אותם ומתחת מוצאת שלוש מסגרות של תמונות. המסגרות ריקות ואחת מהן שבורה. מעניין אם בכוונה או בטעות. מאחוריי אני שומעת כלב נובח, כנראה מה- "כלבתול של אלונה". שתמיד חשבתי שהוא שם קצת משונה. אני מבינה שהכוונה הייתה שהשם יהיה שילוב של כלב וחתול, אבל בקלות רבה מדי אפשר להפוך את השם ל- כל בתול. וגם אורות הניאון שזוהרים בלילה לא עוזרים במיוחד. מתחת למסגרות יש מילון עברי- רומני. כנראה שהם לא צריכים רומנית יותר.

יום שני -

הפח זבל ריק הפעם, עכשיו אני שמה לב שעל מסגרת העץ שלו כתוב משהו במרקר דהוי. "חן ורותם היו פה!!!". מעניין. הם היו בתוך הפח או לידו? ובלי קשר למה לכתוב את זה על פח. אולי הפח מוביל למנהרה תת קרקעית? ואם כן אז לאן היא מגיעה? אני מתקרבת כדי להסתכל, אבל מבפנים יש רק פחית קולה וכמה נמלים.

יום רביעי -

ארונית מפורקת בצבע לבן עם ידיות כחולות, מגירה אחת עקומה. כמה ספרים מאובקים בשקית, ובריכה מתנפחת. כמה מכוניות עוברות בכביש. מכונית אחת עוצרת ומחכה למישהו. בפנים יושב גבר בן 50 בערך, הוא לא שם לב שאני מסתכלת עליו ומחטט באף.

יום חמישי -

יש פקק ברחוב, כולם מצפצפים מנסים לנווט בין המכוניות כדי להגיע לגן הילדים. בין צפצוף לצפצוף שומעים מרחוק רעש הילדים. לא מודעים לשיירת העצבים שנמצאת בחוץ. חתולה מבוהלת רצה ומוצאת מחסה בתוך הפח. הארונית עדיין פה, מישהו חיטט בשקית הספרים והשאיר אותם זרוקים על המדרכה. אז חן ורותם הן חתולות?

יום שבת -

שקט. אין אנשים. אפשר לשמוע את הרוח בעלים. הפח עומד באותו מקום, רק שעכשיו הוא לא לבד ולידו מונחת מכונת כביסה, מאיפה שאני יושבת הם נראים באותה צורה. נראה לי שהמכונה מקולקת.